רישיון למתן שירות בנכס פיננסי נדרש מכל מי שמחליף, ממיר, מעביר, מנהל או שומר נכס פיננסי עבור אחרים כדרך עיסוק, ואינו מפוקח על ידי רגולטור פיננסי אחר. את הרישיון מעניקה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016. ההגדרות בחוק רחבות במכוון, ולכן גם חברות טכנולוגיה שלא רואות את עצמן כ״גוף פיננסי״ עלולות להיכנס אליהן.

מה נחשב נכס פיננסי

החוק מונה רשימה של נכסים שנחשבים ״נכס פיננסי״. בין היתר:

  • מזומן
  • שיק, שטר חוב ושטר חליפין
  • המחאה בנקאית והמחאת נוסעים
  • פיקדון כספי
  • נייר ערך למוכ״ז
  • כרטיסים או אמצעים שאפשר לצבור בהם ערך כספי לרכישת מוצרים ושירותים, בתנאים שנקבעו
  • מטבע וירטואלי

הנקודה האחרונה חשובה במיוחד לחברות שפועלות בנכסים דיגיטליים. מטבע וירטואלי נכלל בהגדרה, ולכן שירותים בו נכנסים לתחום הפיקוח של רשות שוק ההון. הרחבנו על זה במאמר על נכסים דיגיטליים ורגולציה בישראל.

מה נחשב שירות בנכס פיננסי

שירות בנכס פיננסי הוא פעולה שנעשית דרך עיסוק ואין בה מתן אשראי. החוק כולל שתי קבוצות עיקריות:

  1. החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר. כולל פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה.
  2. ניהול או שמירה של נכס פיננסי. כולל שמירה באמצעות כספת.

דוגמאות לפעילויות שנבדקות בדרך כלל

  • המרת מטבע חוץ
  • העברת כספים בתוך ישראל ואל מחוץ לישראל
  • פדיון ופריטה של שיקים, כשאין בפעולה רכיב של אשראי
  • המרה, העברה ושמירה של מטבע וירטואלי עבור לקוחות
  • הפצה וטעינה של אמצעים לצבירת ערך כספי
  • פלטפורמות שמחזיקות כספי לקוחות לפני שהם מועברים לצד שלישי

אם יש בפעילות גם רכיב של מימון, כמו הקדמת תשלום או פריסה, צריך לבדוק גם אם נדרש רישיון למתן אשראי.

פעילויות תשלום: לא הכול נשאר באותו מסלול

בשנת 2023 נחקק החוק להסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים, התשפ״ג-2023. החוק יצר מסלול רישוי נפרד לחברות תשלומים, והפיקוח עליהן הוטל על רשות ניירות ערך. בפועל, חלק מהפעילויות שבעבר נבחנו כשירות בנכס פיננסי, כמו ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום וסליקה, מוסדרות במסגרת החוק החדש, בכפוף להוראות המעבר שלו.

המשמעות המעשית: לפני שמגישים בקשה, צריך למפות את הפעילות ולבדוק איזה רגולטור אחראי על כל רכיב שלה. יש חברות שיזדקקו לרישיון אחד, ויש כאלה שיפעלו מול שני רגולטורים במקביל. הוראות המעבר והפטורים נקבעים בחוק ובתקנות שלו, ושווה לבדוק את הנוסח העדכני.

למי זה רלוונטי: שאלות לבדיקה עצמית

  1. האם כספי לקוחות עוברים דרך חשבון של החברה?
  2. האם החברה מחזיקה כספים או נכסים של לקוחות, גם לזמן קצר?
  3. האם יש לחברה שליטה בכספים של צדדים שלישיים?
  4. האם החברה ממירה בין מטבעות, כולל מטבע וירטואלי?
  5. האם החברה אחראית כלפי הלקוח אם ההעברה נכשלת?
  6. האם החברה נושאת בנזק כשלקוח נפגע מהונאה?
  7. האם המוצרים או השירותים שמשולמים דרככם שייכים לצד שלישי?

תשובה חיובית לאחת מהשאלות האלה לא אומרת אוטומטית שצריך רישיון. היא כן אומרת שצריך בדיקה רגולטורית מסודרת לפני שמתחילים לפעול.

כשמוצר אחד דורש שני רישיונות

יש מוצרים שמשלבים שירות בנכס פיננסי עם אשראי. לדוגמה, חברה שמעבירה כספים ובמקביל מקדימה לבתי עסק את הכספים שהם אמורים לקבל. במקרה כזה ייתכן שתצטרכו גם רישיון למתן שירות בנכס פיננסי וגם רישיון למתן אשראי. עדיף לזהות את זה מראש ולהגיש בקשה שמתארת את כל הפעילות, במקום לגלות את זה באמצע התהליך מתוך שאלות של הרשות.

רישיון בסיסי ורישיון מורחב

כמו ברישיון למתן אשראי, החוק מבחין בין רישיון בסיסי לרישיון מורחב. ההבחנה נשענת על היקף הפעילות ועל אופייה. ברישיון המורחב הדרישות מחמירות יותר: הון עצמי, ממשל תאגידי, ניהול סיכונים ודיווח לרשות. ההיקפים והדרישות המספריות נקבעים בחוק ובתקנות, ולכן אנחנו לא ממליצים לבחור מסלול לפני שבודקים את הנוסח העדכני מול התוכנית העסקית שלכם.

איך מתכוננים לבקשה

מיפוי רגולטורי

מתחילים בתרשים של זרימת הכספים: מאיפה הכסף מגיע, איפה הוא נמצא, מי שולט בו ולאן הוא יוצא. התרשים הזה מראה מהר אם מדובר בשירות בנכס פיננסי, בשירות תשלום, באשראי או בשילוב.

כדאי לעשות את המיפוי לכל מוצר בנפרד, וגם לכל ערוץ: אפליקציה, אתר, שותפים עסקיים ונקודות שירות פיזיות. לפעמים אותו מוצר נראה אחרת לגמרי מבחינה רגולטורית כשהוא נמכר דרך שותף. תעדו את המסקנות בכתב, כולל הנימוקים, כי הרשות עשויה לשאול עליהן.

תשתית תאגידית ואנשים

הרשות בודקת את היושר, הכשירות והניסיון של בעלי השליטה ונושאי המשרה. צריך להציג מבנה בעלות שקוף ותיעוד של מקור ההון.

מערך איסור הלבנת הון

על נותני שירות בנכס פיננסי חל צו איסור הלבנת הון ייעודי. הוא כולל חובות זיהוי ואימות, הכרת הלקוח, בקרה שוטפת, דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ושמירת מסמכים. חברות שפועלות בנכסים דיגיטליים צריכות להתאים את המערך גם לסיכונים הייחודיים לתחום, כמו מעקב אחרי מקור הנכסים והעברות לארנקים חיצוניים. כדאי להכיר גם את התהליך לדיווח על פעולות בלתי רגילות, כי הוא חלק מרכזי במערך.

תוכנית עסקית

התוכנית צריכה להסביר את המוצר, את קהל הלקוחות, את הערוצים, את השותפים הטכנולוגיים ואת אופן ההחזקה בכספי לקוחות. כמה שהתוכנית ברורה יותר, כך הרשות שואלת פחות שאלות.

נכסים דיגיטליים: נקודות שהרשות בודקת

חברות שפועלות במטבע וירטואלי מגיעות לתהליך הרישוי עם שאלות שחברות המרה ״רגילות״ לא פוגשות. כמה נושאים שכדאי להכין מראש:

  • משמורת. מי מחזיק במפתחות הפרטיים, איך הם מאובטחים ומה קורה אם ספק המשמורת נכשל.
  • הפרדת נכסי לקוחות. איך מוודאים שנכסי הלקוחות לא מתערבבים בנכסי החברה, ואיך זה נראה ברישומים.
  • מקור הנכסים. איך בודקים מאיפה הגיעו הנכסים שהלקוח מעביר אליכם, ואילו כלים משמשים לניטור העברות.
  • העברות לגורמים מחוץ לישראל. אילו בדיקות מבצעים לפני העברה לבורסה או לארנק בחו״ל.
  • ספקי טכנולוגיה. אילו רכיבים מבוצעים אצל צד שלישי, ואיך החברה מפקחת עליהם.

כדאי לתעד את התשובות האלה כבר בתוכנית העסקית ובנהלים, ולא לחכות לשאלה מהרשות.

אחרי שהרישיון מגיע

הרישיון פותח תקופה של פיקוח שוטף. בעל הרישיון מדווח לרשות לפי הדרישות שנקבעו בחוק, בתקנות ובהוראות הרשות. שינויים בבעלי השליטה, בנושאי המשרה או במודל הפעילות עשויים לחייב הודעה לרשות או אישור מראש. במקביל, מערך איסור הלבנת הון צריך לעבוד כל יום: בקרה על לקוחות קיימים, עדכון הערכת הסיכונים כשנכנס מוצר חדש, הדרכות לעובדים ובקרה פנימית. חברה שבונה את השגרה הזאת מההתחלה מגיעה לביקורת הראשונה של הרשות מוכנה.

טעויות שכדאי להימנע מהן

  • להניח שחברת תוכנה לא צריכה רישיון. אם הכסף עובר דרככם, הרגולטור יבדוק את הפעילות, לא את הדרך שבה אתם מתארים את עצמכם.
  • לבדוק רק רגולטור אחד. אחרי רפורמת התשלומים, חלק מהפעילויות עברו לרשות ניירות ערך. צריך לבדוק את שני המסלולים.
  • לדחות את מערך הציות לאחרי הרישיון. הרשות בוחנת את מערך איסור הלבנת הון כבר בשלב הבקשה.
  • להעתיק נהלים מחברה אחרת. נהלים שלא מתאימים למוצר שלכם יתגלו בשאלות הראשונות.

צ׳קליסט לפני הגשה

  1. מיפיתם את זרימת הכספים ואת השליטה בכספי לקוחות.
  2. בדקתם אם הפעילות היא שירות בנכס פיננסי, שירות תשלום, אשראי או שילוב שלהם.
  3. בדקתם מול איזה רגולטור או רגולטורים אתם פועלים.
  4. בחרתם בין רישיון בסיסי למורחב לפי התוכנית העסקית.
  5. הכנתם תיעוד של בעלי השליטה, נושאי המשרה ומקור ההון.
  6. ביצעתם הערכת סיכונים להלבנת הון ומימון טרור.
  7. כתבתם מדיניות ונהלים לפי הצו שחל על נותני שירות בנכס פיננסי.
  8. מיניתם אחראי על מילוי החובות לפי חוק איסור הלבנת הון.

לסיכום

הגדרות החוק רחבות, והן משתנות עם השוק. חברות שעושות מיפוי רגולטורי מוקדם חוסכות זמן, כסף והפתעות מול הרשות. אם אתם לא בטוחים אם הפעילות שלכם דורשת רישיון שירות בנכס פיננסי, או מול איזה רגולטור אתם עומדים, אפשר לקבוע ייעוץ ראשוני בנושא רישוי. נעבור על המודל, נמפה את זרימת הכספים ונגדיר את המסלול המתאים לכם.

המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.