ניכיון שיקים נכנס לחובות נותן שירותי מטבע. הסף של דיווח רגיל מטעה: מי שמנכה עשרה שיקים של 4,900 ₪ מאותו מושך בלי תיק — חשוף כמו מי שמנכה אחד של 80,000 ₪ ולא דיווח.

למה הסף לא מציל

דיווח רגיל מופעל לפי סכום בצו. דיווח בלתי רגיל מופעל לפי שיקול דעת מול דפוס הלקוח. בישראל מדווחים UAR (פעילות בלתי רגילה), לא ממתינים ל־SAR (חשד מוכח). כך מפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון במדריך לדיווח אפקטיבי.

פיצול מכוון מתחת לסף הוא בעצמו טיפולוגיה: הימנעות מחובת דיווח רגיל. זו סיבה לדיווח בלתי רגיל — לא פטור ממנו.

דגלים לדלפק ניכיון

  1. שיקים מרובים מאותו מושך באותו יום או שבוע.
  2. שיק על שם צד ג' בלי הסבר עסקי כתוב.
  3. שיק דחוי ארוך מול לקוח חדש או KYC חסר.
  4. מחזור שלא תואם את סוג העסק שהלקוח הצהיר עליו.
  5. שליח / מסב בלי ייפוי כוח או זיהוי מושך.
  6. סירוב להסביר מקור השיק או יעד הכסף.

כל אחד מהם יכול להצדיק עצירה בדלפק. הדפוס — לא השיק הבודד — הוא מה שנכנס לתוכן הידיעה.

מה לתעד לפני שסוגרים את היום

  • זיהוי המושך והמסב.
  • מקור השיק והסבר עסקי במילות הלקוח.
  • מי ראה, מתי, מה נשאל.
  • החלטה: דיווח / גניזה / הפסקת התקשרות — עם נימוק.

בלי תיעוד, ביקורת רואה רק "לא דיווחנו כי כל שיק היה קטן". זה לא נימוק.

אסור ליידע את הלקוח

חוק איסור הלבנת הון אוסר למסור ללקוח שדיווחתם או שאתם מתכוונים לדווח. "נסביר לו שנעצור את השיק כי דיווחנו" הוא כשל נפרד.

מה א.מ.י בונה לנכיינים

נהלי דלפק בעברית קצרה, רשימת דגלים לניכיון (לא לארנק קריפטו), אוטומציה לדיווח בלתי רגיל מובנה לרשל"ה, והדרכת משמרת. במקרה של סתירה — הוראות הדין גוברות.